Saturday, January 18, 2014

יומן מסע הפלגה ביכטת מפרשים מבאר, מונטהנגרו למרמריס, תורכיה -דרך איי יוון


פורסם ב-29 באוקטובר 2008,  

יומן מסע- מבאר, מונטהנגרו למרמריס, תורכיה -דרך איי יוון


.לחיצה עם מקש שמאלי של העכבר, תגדיל את התמונה
שלומות לכל משפחתי קרובי וידידי ולכווווווווווווווולם,

 מקווה שהקיץ עובר עליכם בנעימים, ועונת החגים הבאה עלינו - תבוא אך ורק לטוב.

 ברכותי לשנה החדשה - בפוסט אחר.

אני שב אליכם לאחר עוד הפלגה.

ההפלגה - על יכטה מפרשית ג`אנו 52. יצאה ממרינה בעיר באר,לחוףהים האדריאטי שבמונטנגרו והיעד להגיע למרמריס שבחופה הדרום מערבי של טורקיה.

הפעם, הצוות מונה שני אנשים – סקיפרים בינלאומיים וותיקים ומנוסים – אלי ואנוכי, שזו לנו עוד הפלגה ביחד לאחר מספר לא קטן של הפלגות בין איי הים הקריבי.

לנוחיותכם ולמען הקל על ההתמצאות צרפתי מפת ההפלגה שהינה בתמונה בראשית העמוד, על גבי מפת "Google Earth" כאשר העגינות שלנו המפורטות להלן סומנו ב"סיכות" צהובות על המפה. לחיצה עם מקש שמאלי של העכבר, תגדיל את התמונה.

לכאורה, הפלגה בים התיכון בקיץ, אמורה להיות בים רגוע, עם רוחות אופייניות שיאפשרו לנו שייט נוח ברוחות גביות עם שעות מנוע מועטות יחסית.
אבל, כמו תמיד, נפטון, תמיד היה בסביבה להראות לנו כי לא נס ליחו ורוחו זעפה למדי. כך שזכינו לקבל הדגמה צנועה של כוחו.  באיזור איי יוון, התרחשה תופעה די נדירה – בה שררה מערכת של רוח מלטמית חזקה אשר נמשכה כשבועיים, ושהשפיעה על מהלך ההפלגה, כפי שאספר להלן.


הנמל הראשון לעגינה היה  בדורס – עיר הנמל הגדולה בחופה הצפוני של אלבניה.
נסיעה ברכבת איטית מאוד, שמזכירה את סיפורי רכבת העמק ז"ל שלנו, בקרונות מעודפי איטליה של תחילת המאה היה שיאו של הביקור בטירנה הבירה. לאורך הדרך יכולנו לצפות בבונקרים האישיים הרבים מתוך כמיליון! שבנה חודג`ה רודן אלבניה.

הנמל הבא היה בקרקירה - קורפו, יוון. 
– משם לאי זעיר, אך מתוייר מאוד, בשם פטמוס, 
לאחר ביקור קצר של מספר שעות, לעיר פאטראס. עוד ביקור ולינה ועם שחר יצאנו לעבר תעלת קורינטוס.

כאשר התחזית איפשרה זאת יצאנו לעבור בתעלה הקורינטוס, שם עם התקרבותנו הרוח התגברה והחלטנו להיצמד לחוף הצפוני ולקבל הסתרת רוח של ההר. אלא שהתברר כי לא הייתה כלל הסתרה כזו והרוח ממש ירדה מההר אלינו. רשויות התעלה דרשו שנמתין באיזור צפונית לכניסה והפלגנו אל  מול המפרץ בחוף לוטרקי. אך גם שם הרוח לא רק שלא שככה, אלא אף התגברה והגיעה למהירות של 60 קשר! – צפו בווידאו שצילמתי:

שימו לב לכיוון הרוח – היא באה ישירות מההר!
זרקנו עוגן בעומק של כ 10 מטר עם מלוא השרשרת של העוגן 50 מטר ואז התברר שאנו נסחפים למקום בו עומק הים הוא 25 מטר עד אשר כנראה שהעוגן נתקע בסלע ולא יספנו להסחף. כך נשארנו מול החוף במרחק של כ 30   מטר ממנו – מול דוכן פיצות שיכולנו להריח היטב ברם, ללא יכולת לקבל טייקאוואיי.
עם ערב  למרות שכבר אישרו לנו מעבר התברר כי לא יהיה ניתן להעלות את העוגן, בתנאים הנוכחיים ולכן עם בוקר, כאשר הרוח לא שככה, התקשרנו לתעלה. ברגע שאישרו לנו, חתכנו את החבל שהחזיק בעוגן ויצאנו לתעלה, מעבר רגוע מאוד.

לאחר שהמשכנו מהתעלה החלה הרוח לעלות. כמו תמיד בשעות הקטנות של הלילה קורות כל התקלות. הרוח התגברה מאוד, לכ 45 קשר ואז לפתע, להוותנו התברר שההגה האוטומטי קרס ואינו פועל יותר – מאוחר יותר גילינו כי חל בו שבר מכני בשל המאמץ. אחרי שעות של מאבק בהגה שטנו סביב האי קיטנוס ונכנסנו לעגון – לונגסייד (כי כזכור אין לנו עוגן). למזלנו נמצא מקום כזה ברציף הדייגים בעיר הנמל מריקס. שם נחנו ותיירנו יומיים באי המקסים וגם ערכנו בקרת נזקים.
 משם הפלגנו לאי פארוס. הפלגה מאומצת שכן כל הזמן אחד מאיתנו חייב להחזיק את ההגה – עבודה קשה שחייבה משמרות של שעה בה התחלפנו וגם אז חייב המצב שינה בקוקפיט על הסיפון. כך בבוקר הגענו לאי תשושים למדי.
לאחר מנוחה יצאנו להמשיך. עוד לילה מתיש כאמור והגענו לאי אסטיפלאה ( הפרפר על שום צורת האי - אני לא מאמין שאני מצליח לזכור את השם הזה). אי מקסים,  עם מצודה צלבנית מרשימה החולש על הכניסה לנמל. שוב מנוחה, סיור קצר ויוצאים להפלגה אחה"צ ולעוד לילה של הפלגה מפרכת עם משמרות על ההגה, כאשר בבוקר מגיעים למרמריס, השוכנת בתוך מפרץ יפהפה.
כמה ימי סיור, טיפול – מוצלח - בכל נזקי ההפלגה לסירה (עוגן, הגה ועוד זוטות) וקניית שטיח (בלתי נמנעת) שבתי בשלום מעוד הפלגה מוצלחת (בה לא שתינו מי ים....) ומאתגרת.

בקישור להלן תוכלו לצפות בתצוגת תמונות של מבחר מצילומי מהמקומות בהן ביקרתי:

ולחצו על הכפתור של החץ להפעלה.


שלכם,

חיים

Ethiopia, Myanmar, Cambodia & Thailand, JAN 2010 אתיופיה, מיאנמר




                                                                                ירושלים,  22/2/2010 

שלומות לכם.
אתמול בבוקר חזרתי בשלום לביתי ארצה.
תמיד טוב לחזור לארץ למרות כל הקיטורים – עדיין, זה המקום הטוב ביותר על כדורנו.
מנסיעתי מרובת היעדים, - לאתיופיה, תאילנד, קמבודיה. היעד של טאיוון לא הושג, בשל מחדל חמור של סוכן הנסיעות (הלא קבוע שלי) "צבר" מלון דן ת"א, למרות הכרטיס והמלון שהוזמן וירד לטימיון.
הפעם אני מצרף קישור לתמונות של מקטע הנסיעה לאתיופיה בלבד.
הטיול שהיה מפגשי הראשון עם אפריקה (לא כולל נגיעה במצרים), על כל תנאי החיים הקשים בה, והחיים החקלאיים המעלים בעיננו את החיים החקלאיים המוכרים לנו רק מהמקורות – בקיצור, כל מה שלצלם המזדמן נראים כ"ציוריים", התחיל בעיר לליבלה על הכנסיות החצובות בסלע שלה.  במהלך הביקור בעיר נקרו על דרכנו ארבע חתונות ולוויה אחת, הצגת רחוב ויציקת גג בסרט נע.
אקסום הרשימה עם אובליסקי האבן הגדולים בעולם. אם כי אני התרגשתי לא פחות לפגוש בית דפוס עם המכונות המפורסמות של אוריגינל היידלברג, עליהן למדתי ועבדתי לפני כ- 5 עשורים. אם כי גם סייעתי לתקן פנצרים באופניים במכשור שאני מכיר כבר  מאז 6 עשורים.
גונדר על מבצריה וכנסיותיה המצויירות, אבל גם את ה"חאמלה מלאן" - צמחי חומוס קלוי המוכר לילדי ירושלים בני גילי. בבהר דר ומפלי הנילוס, מקום בו פגשתי את פנינה וגבי, הזכורים למחלקה 3 מהטיול למזרח תורכיה. אגב, במהלך הטיול זימן לי עוד מפגש מפתיע אף יותר, אבל על כך בפעם הבאה, כשאספר על מיאנמאר.
 וכן, גם את אדיס אבבה ביקרנו, על הכנסיה שלמרגלותיה שמוליק הצליח לסכל ניסיון לשדוד אותו, אך גולת הכותרת בה – ביקור עצמותיה של לוסי אמנו, עליה השלום, בת 3.2 מיליון שנים.
בימים הקרובים אשלח קישורים נוספים למקטעים הבאים של הנסיעה.
מאחל לכולנו פורים שמח,
שלכם,

חיים




                                                                                ירושלים,  23/2/2010 

הי
אחרי הפרק של אתיופיה, אני מביא היום את פרק הנסיעה שלי ממיאנמר (הידועה יותר בשמה הקודם - בורמה).
ארץ עצומה זו עניה יותר, ובעיקר טרם שינתה פניה ופחות מתויירת משכנותיה, לאמור גן עדן לתייר ששבע מתאילנד וממקומות מערביים ושאינו בודק היכן הסניף הקרוב של מקדונלדס/סטארבאקס. פשוט אין. האמריקאים מחרימים את הארץ הזו, ושאף אני היססתי לא מעט אם לבקר בה, אך היום ברורה לי האיוולת של החרמה זו המחטיאה את מטרתה. עם זאת פנים אלה משמעם תלאות דרך רבות, שירותים בהתאם, חשמל בצמצום, הפסקות ובעיקר מלווה בטרטור גנרטורים וריח סולר במקרה הטוב.
המלצתי – סעו למיאנמר. בזכות הארץ, בזכות הנופים אך בעיקר בשל האנשים – חביבים, חייכנים וטובי לב. התוצאה נראית בתמונות. תחושתי הייתה שאני פוסע בנישונל ג'יאוגפיק לנד.
התמונות ממיאנמר חולקו ל -3:
אינלה לייק –ההו.
מנדליי ובאגאן.
ינגון.
הפעם אינלה לייק. – כאן אתן לתמונות לדבר. אפנה תשומת לבכם להפקת הסיבים שמקורם בשרף של צמח הלוטוס. החוטים והאריג נעימים יותר אף ממשי (וזה גם עולה הרבה יותר). בתמונה האחרונה – הכלבה שהסתערה עלי – כנראה שלא אבתה להצטלם.....אך מה לא עושים למען תמונה מרגשת .

מאחל לכולנו פורים שמח,
שלכם,

חיים






                                                                                ירושלים,  25/2/2010 

הי,
שלומות לכם!
אחרי הפרק הקודם, עתה אביא היום את שאר טיולי במיאנמר למנדליי, באגאן וינגון.
מנדליי הבירה הצפונית, סדנאות הפיסול של בודהות, גשר עץ התיק העתיק והארוך בעולם.
באגאן, הידועה בשל אלפי המקדשים במקום ושווה זיגון. סיור של יום עם כרכרה וסוס.

ינגון, הבירה של המדינה ומקדש שווהדגון, הסטופה הגדולה בעולם על ציפוי הזהב שלה. התפילה כאן התגלתה לשימחתי הרבה, פרט להדלקת נרות וקטורת הרגילים בכל סטופה, גם ככרוכה בבניסוך פסלי בודהות רבים (כן גם ניסכתי את פדחתי מפאת החום). אה, ובל נשכח את הצלצול בפעמונים הרבים. התמונות רחוקות מלתאר את התחושה של היפעה והעוצמה בממדים.


מאחל לכולנו חג פורים שמח,
שלכם,

חיים






My trip to Ethiopia, Myanmar, Cambodia & Thailand
Hi,
How are you all?
Hope that you are all OK.
I just returned a few days ago from my trip to Ethiopia, Myanmar, Cambodia & Thailand, which took some 6 weeks.
Ethiopia -   This was my first encounter with Africa, with all the extreme poverty and harsh living terms which portrays mainly the agriculture of many centuries ago – in short what to the avid photographer seems so photogenic…I'll be brief, the pictures tell the story.

Myanmar - Better known by its former name – Burma.
It is a huge country, that hasn't changed much and far less travelled that her nheibours like Thailand, and an inviting place to all the t6ourists who does not search for the nearest branch of Macdonalds/Starbucks. Simply there are none. The Americans boycotts Myanmar. I also had my own doubts, but now I h tell you – This boycott is silly and totally misses its point.
Go visit Myanmar, for the scenes and more for the people – kind, nice and inviting. It is really going in National Geographic land.
The pictures are from enchanting – they are in 3 albums-: Inle Lake, Mandalay, Began and Yangon:


Wishing you all a Happy Purim and weekend.
Yours,
Haim